”כשאני אבריא אני רוצה לטוס בשמי הארץ לחרמון”.
”כשיהיה לי כוח לזוז מהמיטה אני רוצה לראות שקיעה באילת”.
”כמה אני רוצה מחשב נייד שלא ישעמם לי בבית חולים”.
חלומות ומשאלות הם חלק אינטגרלי מחיינו. אבל לפעמים אין לנו מושג איך אנחנו מגיעים אליהם. כיצד אנחנו מיישמים אותם.
לראות ילד נאבק במלאך המוות ומצפה לאיזה פרס שנמצא מעבר להשגת ידו זה אירוע קשה עבור כל הורה. ילד תמים ורך שכל-כך רוצה מתנה או משחק או טיסה או להיפגש עם זמר והוא פוחד אולי הוא לא יספיק לעשות את זה. אולי אבא ואימא לא יוכלו לאפשר לו את הבקשה. זה מדכדך.
בלתת תקווה כחלק מהמעטפת המחבקת את הילד החולה ומשפחתו, אנו עובדים יחד עם ההורים על מנת להגשים לילד החולה את משאלותיו הכמוסות.
אין דרך לתאר את ההתרגשות של הילד ברגע שהוגשמה לו המשאלה, ברגע שהוא השיג את מה שהוא ציפה כל כך, ברגע שהזמר שהוא כה אוהב בא לבקרו. האנרגיה שזה תורם לחולה שווה את כל המאמץ הכרוך בכך.
הגשמנו משאלה לנעם – להיות כבאי!
נועם חולם להיות כבאי. יחד עם הכבאים המדהימים מתחנת צפון תל אביב, נעם הפך לכבאי ליום אחד.
לפעמים חלומות מתגשמים!
כי ‘לתת תקווה’ זה לחגוג יומולדת הפתעה. ‘לתת תקווה’ זה להטיס את הילד בלי הודעה מוקדמת. ‘לתת תקווה’ זה לתת לחולה את כל מה שהוא רוצה כדי לאשר לו להתמקד בדבר הכי חשוב – לנצח בקרב על חייו. ב’לתת תקווה’ מגשימים חלום ללב תמים.
