איזה סיפוק. ‘לתת תקווה’ זוכה לסיוע ושיתוף פעולה מצד היחידות השונות בצה”ל. החיילות והחיילים מסתערים יחד עם צוות ‘לתת תקווה’ על המחלקות בבתי החולים ועורכים פעילות בקרב המאושפזים.
אין כמעט יחידה בצה”ל ששמה נפקד מהפעילות המדהימה, ביניהן גם יחידות הפועלות בסודיות למען ביטחון המדינה.
השבוע נביא בפניכם שתי דוגמאות.
כך למשל חיילי הקומנדו מיחידת מגל”ן, שתמונותיהם אסורות לפרסום, פשטו על מחלקת הילדים בבית החולים ‘וולפסון’ בחולון.
הילדים, וההורים שמלווים איתם, התרגשו עד דמעות. בסוף הערב אמרו: “עם נחישות ורצינות כה גדולה בה חיילי הקומנדו שימחו, הדרך בה חילקו את הילדים החולים בין החיילים הרגישה כמו מבצע צבאי של ממש. הוגדרו יעדים ומטרות: ילדים שמחים ומאושרים, גם אם הם חווים ימים קשים וכואבים. והיעד הושג ובענק”…
ימים לאחר מכן, הגיעו חיילי מחלקת ביטחון מידע ממודיעין לבית החולים ‘איכילוב’ בתל אביב, לפעילות שהוגדרה על-ידי הורי הילדים המאושפזים “מלאכים על מדים”.
וכך מתארים החיילים את הפעילות: “פניתי לחבריי במחלקה כולה, והחברים נרתמו למשימה הכה חשובה. לאחר זמן קצר התכנסנו וארזנו חבילות. לכל חבילה צירפנו פתק, בשם המחלקה, מילים שנכתבו מלב אל לב”.
“היינו חבורה של חיילים וקצינים. כשנכנסנו לבית החולים, עמוסי ידיים, כבר חייכו אלינו, והתחושה הייתה ייצוגית, לא במובן המערכתי, כי אם לאט לאט נפלה עלינו ההבנה שאלה בני האדם עליהם אנו שומרים. כמה עוצמה יש לרגעים האלה בבית החולים, בין המטופלים…
“התחלנו במחלקות הילדים, כל חדר כמה ילדים שונים. כל אחד העניק לנו יחס בדרכו המיוחדת, חלק התרגשו מאד. המשפחות וההורים הודו לנו על המעשה, ממש מול מיטת הילד. התרגשות מילאה אותנו, וכך צברנו כוחות מחדר לחדר. שימחנו גם את האחיות והאחים המסורים.
“במעבר בין המחלקות, עצרו אותנו מגוון אנשים, ושיתפו בהתרגשותם, בסיפורם.
“כשהגענו למחלקות הפנימיות, האווירה הייתה אחרת. בניגוד למחלקת הילדים, בה הכל צבעוני ומקושט, המחלקות הללו “לבנות”. הרגשנו שזו ההזדמנות שלנו לצבוע את המקום, בצלילים, בשיח.
“עברנו בחדרים, שמענו סיפורים מרתקים מהחולים, ואף חגגנו יומולדת לאחת החולות הנחמדות.
“יצאנו מבית החולים כשידינו פנויות, הצלחנו לחלק את הכל. כבר בשעות אח”כ, החיילים שחילקו בבית החולים היו מלאי תחושות ומחשבות ופרופורציות.
“החולים נתנו לנו את התחושה הטובה על מעשינו. חלק מהחיילים אף ציינו כי לא הזדמן להם להתנדב, ולתת ככה מליבם, והדגישו כי משהו בהם השתנה
תודה גדולה ל’לתת תקווה’ וללבנה המקסימה מהארגון, אשר מלווה, מובילה ואכפתית כל כך!”
עריכה
