אנורקסיה של תינוקות’? יש דבר כזה.
רופאים ופסיכולוגים קליניים המתמחים בהפרעות אכילה יודעים לדווח על תינוקות שמרעיבים את עצמם, מקיאים בכוונה, מסרבים לאכול ואף מגיעים למצב של תת תזונה וחוסר צמיחה.
בכתבה שמפרסמת העיתונאית איילת רוטה-גבאי במגזין ‘נשים’ של ‘מעריב’, היא מצביעה על מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ומעידים כי רבע מכלל הילדים בגיל הרך סובלים מהפרעת אכילה כזו או אחרת. לא כולם מגיעים למצב של אנורקסיה, אך במקרים קיצוניים הפרעת האכילה בגיל כה צעיר משפיעה באופן הרסני על התפתחותו של הילד.
מה היה מקרה האנורקסיה הצעיר ביותר שטיפלת בו?
“מיד לאחר לידה. תינוק שפשוט סירב לאכול. לא בקבוק ולא שד. הוא ראה פטמה מתקרבת אליו ומיד הפנה את הראש, סגר את הפה וסירב בתוקף להזנה”.
חשוב להבהיר, כי לא כל תינוק שמסרב לאכול משתייך לקבוצת האנורקסיה. “מדובר על תינוקות שבאופן קבוע, לאורך זמן, מפנים את הראש כאשר מציעים להם בקבוק”, מסביר מזרחי. “תינוקות שבוכים כאשר מציעים להם לאכול או סוגרים את הפה. אם מדובר בתופעה מתמשכת שגורמת לחוסר עלייה במשקל או אפילו לירידה, רצוי להגיע לטיפול רפואי”.
מה עושים?
“אחד הדברים הראשונים שאנחנו שואלים כשמגיעים אלינו הורים עם תינוק שלא אוכל, הם ‘האם הוא דוחף לשון, מקיא, או מסובב את הראש כשמנסים להאכיל אותו? האם מאכילים אותו מכנית כל שלוש שעות? האם מאכילים אותו תוך כדי שינה?’ אם כן, זה הדבר הראשון שלגביו אנחנו אומרים להפסיק מיד”.
לדברי ד”ר מזרחי, לעיתים היצמדות נוקשה להוראות הטיפול בתינוק, שמקבלים הורים טריים מהמערכת הרפואית, היא שיוצרת את הבעיות. “מי אמר שתינוק חייב לאכול כל שלוש שעות? מי אמר שהוא חייב לאכול בלילה? מי אמר שהוא חייב להפסיק לאכול בלילה בגיל קבוע? כל התשובות האלה נמצאות ב’טיפת חלב’ וגם באינטרנט וחלק מההורים פועלים על פיהם כמו תורה מסיני. כאשר עובדים לפי סט חוקים, נוצר מצב שמאכילים תינוק גם כשהוא לא רעב, ואז הוא בוכה ונוצר מאבק האכלה. עדיף לחכות שהתינוק יהיה רעב, לא לפי זמנים קבועים או כמויות מדודות. תנו לו לאכול כשהוא רעב וכמה שהוא רוצה”.
ומה קורה אם תינוק מסרב לאכול ואף פעם לא רעב?
“מקרים של סירוב טוטאלי לאכילה בקרב תינוקות הם יחסית נדירים. כשאין שום בעיה רפואית, לפעמים אין ברירה ואנחנו נאלצים להזין בזונדה או בגסטרוסטום, דרך דופן הבטן ישירות לקיבה”.
ד”ר דורי לוי, פסיכולוג קליני המתמחה בהפרעות אכילה, הסביר למגזין ‘נשים’ איך להתמודד עם התופעה – והשיב: “בחלק ניכר מהמקרים אפשר להאט את התהליך האנורקטי של הילד בהרגעת החרדות של האם. לסייע לה להבין שלא צריך להכריח את הילד לאכול. לתת לילד לאכול בזמנים שלו ובכמויות שמתאימות לו. כאשר האם נרגעת, אפשר להחזיר את התינוק והילד לשגרת אכילה”.
